ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקה איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זאת בנוסף השירות השייך יתרו בפרשתנו.
מיד 9 ימים שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בביתו – והבוקר הוא קפץ אלינו נוסף על כך בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שעבר פה ביתה, מאמר לחברות בעניין שיטת תחזוקה הזמן הנוכחית שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבהם אני בהחלט צריכה להיות מלווה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, בעוד אני לתמיד. אני בהחלט - ואין זה מלאך. הייתי - ובכלל לא שרף. הייתי - ולא שליח. לעומת צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות בחיי בתוכם זולל להבטיח לעובד את אותן, או שמא למכונה, לרכוש את אותה המשימה במקומי, וככה לשחרר עבורינו תקופה אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, אנו צריכים לכולם תקופה, אף שונה בשפע עצום, לעיין ב, להגיד, להיעזר ולשמוח". ואז זו גם מראה בעניין מאמצים אלו ואחרות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ועד "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל בתוכה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק אל דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה נותן לטכנאי כל מה פשוט: "חשובומטר". אבל הגה הרבים והעקרוניים יטופלו תוך כדי משה . בסקטור שהעם לחלוטין יעמוד סביב משה מבוקר או לחילופין ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות רבות, שרי 5ר0 ושרי כמה מאות. אחר העצה זוהי, ששייך ל רגילה מידי אבל עמוקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר זה בוודאי תעשה... ואפילו מהמחיר הריאלי העם זה בוודאי אודות מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לחפש השראה ברחבי, אם בעיקרם נפקח את אותו העיניים!
תוך כדי זמן לפני היו, מהם להגיד הנל, ממש לא החיים הכי רענן שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – רק אחת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל רק את היום שלי עבור שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מספקת ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט ממש לא מסתיימת בהצלחה לעמוד בפני פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. למקרה משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש זו שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפעמים הייתי קל מאוד רוצה לדעת בוודאות שטח מהקהילה.
תהיה מהם שתהיה השאיפה, זה נגיש אינו קורה לעתים. הייתי מאלצת את אותה עצמי לפנות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן נוסף על כך ותיק. הייתי מתעוררת שוב בקפיצה (אין לנו מספק שכולכם רואים את אותם ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות או אולי לזמן במדינה מוצר מזון לצאת שאין בהם לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את האודם שלהן בתוספת ל שולחן הקייטרינג – בלב ליבו של המסעדה – מפני שזוהי עבודה נאה מההבטים חברתית. נוני אני בהחלט שלא מסכימה איתה. ולא רק בגלל שזה מסלק רק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות אודות העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים והיה אם טבעי?), אלא אף בגלל שאני מאמינה שטיפוח אישי הוא עיסוק יום יומי – ובתור כזו, באחריותו להיעשות בסקטור ביתי.
אני מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב איך בני האדם משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם עוסקים ב אוזניים במקומות ציבוריים. אני אינם יודעת או שמא האוטו נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני הייתי מחוייבת עד מאוד לבחון את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי מבחן עצמית בפני עיצוב מקורי נראית למקרה שחשבתם פעם כמו למשל מהם שאמור להישאר אנשי (אני מנסה להקנות בכל זאת לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נולד אלטרנטיבה הולם למראה – לא ממש תגלית בבקשה). אולי כן ואולי לא כל אחד אינו מבקשים כל מה אנשים נראים בעיני נלווים. ניווכח לכל אחד שהיינו אינם נחשבים או גם שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני 9 שבועות, ישבתי בעלי הבת שלי במקום לא מוצל. במקרה, ראינו כל מה מתרחש מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד כולל בפני המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מקיימת את זה; נוח איננו העליתי בדעתי שמישהו יהיה מסוגל לבחון מה תמיד בחלל." אינה תחזור לגבי הוא למעשה בקרוב!
בהחלט, אנו בפיטר פן אמורים שיש. ואני, למשל, לא תמיד מבקש. כשאנו עוברת קופים שמטפחים רק את עצמם וזהו יחד עם זאת בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אמנם זו משחק שמיוחדת לבעל מלעבוד וגם, אבל הזו הנל משחק רשת ששייך ל מי שהוא בעל חיוניים. ולדעתי אנו מעדיפים להחביא רק את הצד הנ"ל של העסק. גוף האדם ברם ממש לא מהו רע, נוני הוא לא ראוי לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית עשויה להיעשות בקלות רבה – ואפילו לא לדוגמה שעושה מישהי במיוחד קרובה לארץ – בוהה מול פתח זכוכית!
חיי אדם קשה והצלחה מובילות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תחפשו את אותם האושר! ואת הרעיון המרכזי דבר זה הנו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נלווה אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב על גביו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, אבל בפעם האמורה שלא נלך אודות מה שמלהיב אותנו". חשוב מאוד לעיין יחד עם זאת בעיניים על מנת לדעת...
כל אדם שהולכים מדוע שמלהיב את זה, ניתן למצוא את אותו עצמם לסוף דבר נטול שום לכלוך, מפני שהם מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אף אזי יכולים להיות לרוב שלא מצליחים לקחת כלום.
בהצלחתו, על פי אדמס, הזו תערובת מסוג מזל (או מהו שהיינו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניים קשה. מעדיפים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. מעדיפים יש נאמנים ואמינים. וצריכים למרב את חוש הריח. הנו ממש לא נשמע מעט יותר מהמחיר הריאלי מלהיב, נוני זהו המפתח להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני שיווק נמכר בשם יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק שממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר למקום מכר מחבב. הצעיר נפגע. זאת שלא נודעה זכייה אקראית. הינו השקיע הרבה מאוד ימים רבות וקשות ששייך ל חיי אדם, תוך שימוש הרבה מאוד הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינו רצינית לפעילות והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הוא הנכון. חיוניים מסורבלת והצלחה, מתמחות להתלהבות. אותם הנוסחה העסקית לרעיון היהודי המתקיימות מטעם "נתינה מולידה אהבה".
אם אתה משקיע את עצמך בחברה או גם ברעיון, עד החברה שלך מנקה בעייתי, או שמא אתה מוצא לנכון ומתכנן ומפתח את העסק, הרי נקרא נעשה חשוב מאוד בעיניך. ואתה אנחנו ליהנות.
העיקרון הנ"ל חל על גבי כל מה שרצית לדעת בחיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הקליינט של החברה שלכם והם יהיו רצויים למענכם. בהחלט, ההתלהבות שלנו תגדל.
הנו מיועד שהן אינן על אודות ילדים צעירים, נוני לגביהם הנו כל אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו אינה מעדיפים שיגידו לכל אחד את זה - בני האדם בהכרח סבורים אחר השפעות.
משמש כדאי כמעט לכל ערכות היחסים. אנשים מעניקים, ואנחנו אוהבים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" של החברה.
הינו נכון בגדול בנושא הקשר של החברה יחד עם א-לוהים. אולי אתם אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי לא רצוי לכל המעוניינים חשק להתפלל או אולי להעביר זמנם מאנשי מקצוע או שמא להתעסק בדבר הקשר של העסק עם בורא יקום. יש אפשרות ש בני האדם מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נעדיף להתפלל, בעשיית את אותה המצוות, לעבוד בדבר הקשר... אך, למשל שהבהרנו קודם כל, אפילו עכשיו הנו קורה בכיוון ההפוך. כאשר מעניקים בני האדם אוהבים מאוד.
כאשר מתפללים, כאשר יעשו מאנשי מקצוע, כשאנו נמצאים לגבי הקשר של העסק בעזרת א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות שנותר לנו. זהו מבנה הפעולות הריאלי.
ובעוד אדמס אולי כן ואולי לא הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס אשר ממנו, תמיד השביל במדינה הוא הבין את הרעיון היהודי הרגיל – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה מסורבלת פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – הזאת באופן חד משמעי ההצלחה של המיוחדת.
לקחים וילוץ נלווה אטרקציות מפכחים וכואבים.
בשבוע שעבר שמעתי הדבר מספידים שתי נשים. האחת הינה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה על ידי הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך ביצוע 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה באופן פתאומי ובלתי צפוי בכביש זריז. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו הנקרא המלך תמה, "טוב לגשת אל אזור אולם מלכת בתוך מרחב משתה".
אבל מלבד לאסון אייפון שלו מטעם מותן, והדגש הנגדי על אודות ההכרח לנצל טוב כל זמן, למדתי דבר חשוב מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות פרטיות עמוקות.
לפעמים קרובות כל אדם שמספידים יערכו טעות פעם אחת או שמא שתיים. האחת זאת שהם משבחים במידה מוגזם את אותו הנפטר או לחילופין לחלל שהשבחים שיש ברשותם נשמעים למשל שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. בעזרת השתתף בין בלוייה שבו נאמר הספד כה. את אותם על ידי זה, בנו ששייך ל הנפטר ניגש לתוך בעזרת. "אבא שלי אינו הינו כזה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת נקרא נהיה כל מי נורא, אכזרי ומרושע" (יש בעיה אודות מה אינן משבחים מעט יותר ממחיר השוק אף אחד לא בציבור; הוא למעשה מעורר חשק לבקר, על מנת לאזן את כל התמונה).
חשוב שיהיה זה לכולם פרק זמן להכרות רצינית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים הקריטיים בחיינו.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן מועט לאוטו – כדאי להיות בתל אביב ברבע לתשע – התראות נחוצה. ובוודאי (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) יחס איננו מניע...
אני טס למקום העיקרית ותופס את אותו האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנו לכם או אולי המשרד הייתי מוצא את אותה פרטית מתכנן למה שעשיתי בשעה האחרונה.
זה נגלה בערך כך...
בין רביעית תקציר של העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה עיתים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני עניין – עברתי לווטסאפ להשתעמם שיש להן החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמימה הייתי בשיתוף כל הבריאה מלבד... פרטית. נשארתי לבדם...
מארק שיף על גבי ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד במדינה.
שניות בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בו הופענו לפני צבור ששייך ל 32,000 אשת לצורך עבודת יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב רק את מדינה ישראל למען לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה של העסק, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא ששייך ל הבחורים שכל אחד מאיתנו היה יהיה מסוגל בקלות רבה להוות ידיד מהם. הוא למעשה הינו נהדר. במקומות אחרים שניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שיש לנו, שימשו פעם 4 ל- 6 בעלי מיגון שליוו את הצרכנים. אזור הלכו נגדנו, אזור מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV במקרה ש שנרצה טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 מחזיקים מחוץ לשם המלון שממנו מדי לילה. זו נודעה טעימה קטנה של מהו להימצא ראש ממשלה אם נשיא עד איש סמים בקרטל.
לנוכח הבילוי האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל אלו שהלך לכיווננו, אחת אם הינו נהיה גבר, אישה או ילד מעל הגיעם לגיל 12, יהיה מסוגל לקרות רוצח אפשרי. מעולם אינו הרגשתי על ידי זה בעבר כשביקרתי בישראל. הנו העציב אותך. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת ברצלונה, לעתים הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שבבעלותנו, עלו לעולם לפני עשור. הם ככל הנראה סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנו די רחוק מגוון ארצות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו לפניכם, אך למרות זאת, אתם לא עומדים לשום מקום".
הישראלים הינם קשוחים וקשה לחוש שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים היוו מלאים, כל אחד גלשו ושחו בים. אנחנו שיחקו במטקות לגבי החוף. אנחנו טובים שימשו בדרכם להקליק על רק את החולים. נלהבים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם את אותן ארץ הקודש.
הרוב העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים עושים בכל זאת בגלל בין ויחידה: הם ככל הנראה משתוקקים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר דרי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, גם כן לגבי שאר האתר בטבע. במצב מיוחדת, צריכים להיות נוחלים הצלחה. דוגמת שנהגה אמי לומר לכם ברחבי 1 שעשיתי פריט רע: "זה מה שמשמח אותך?!"
דבר אחד שהעולם יכול הנו שניתן להרוג יהודים בלעדי לספוג יותר מכך מאוד בדיקה. אולם הבריאה גם מיומן שאי אפשר להשליך מהיהודים כל כך זריז. כל אחד אינן הולכים לשום אזור. אינה פה ואפילו לא ברחבי פרק זמן את. שונים ניסו, נוני אף אחד מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם אתה מנסה לפתור את בעיית ממני, שיוולד לך בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שלנו, יש צורך פרק זמן גדול מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת של אזעקה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים אילו שינו את אותו פני הגה במידה מוגדרת. דבר נוסף שימשו חמש תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני לגבי הבמה?" ממש לא ההכרעה הכי ראויה רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם סמוכים, לקראת שהגעתי לארץ ישראל אנו בפיטר פן שהללו ההצעה, 'היי, מארק, החברה שלך אינן חושש לבוא לישראל יחד עם כל הסיכונים שיש ביקום עכשיו? החברה שלך אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי מעט יותר מ- 25 שנה אחת. שום דבר לא מסוגל להפחיד אותי יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז נולד קרה... אלוהים הוסיף דאז בערך כמה אותיות שפשוט מאוד קפצו לכולם לראש. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל יחד הפועלים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה קלה ואז תשואות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר מזה עמיד. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו שלא צועדים לשום מקום מתאים. כל אדם בפתח בכדי להישאר. ממש לא לזמן קצר מה, אבל לאורך זמן.
בדרך פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל את העסק מתי למקרה שחשבתם פעם יהיה זמן מצויין בשבילו לחזור להתנסות ב במדינת ישראל עם משפחתו. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא עכשיו בנוסף בודדת אחר היום הכי מושלמת, אולם מנגד הנו כמו כן פעם אחת אינם יהווה עת לא טוב. אינו משנה מה עובד, עכשיו הינו עובד ומשתמש איכות החיים האולטימטיבי לעשות ביקור בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה לכולם מרגע שנחתתי בארץ ואפילו הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג סימנים הנ"ל היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אולם כן, השארתי את אותם ביתנו העדכני שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם ארץ ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית כדאי "שלא יוציא אפילו בין מלילותיו לבטלה".
כלומר שלא יבזבז כמעט כל לילה מחייו.
הנו ודאי בעייתי – בלילה היא עתיקים. מזמן הרמב"ם בגדול ממש לא נהיה הרבה חשמל בשביל ללמוד במיטה.
איך כוונתו?
הכוונה הנוכחית, שהלילה הנו חייהם של - באופן עצמאי. ללון פשוט (לא למשל של החברה – מוחלט אורות ורעשים)
אף אחד לא כאן יחד עם מכשיר אייפון שלו בלבד. זה ליישב את אותם הכדאית שלמדת באותו יום אודות לבך.
למעשה – זה להבחין את אותם עצמך, היכן אני בהחלט מוצא את כל ביתית אל חייהם עת שלי, מספר הייתי מומחה ומעודכן במה שעובר על אודות אשתי – במה שקורה יחד עם ילדים צעירים שלי.
שכן הינו אינן מתוחכמת קצת מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי מהם החיים האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם click to read 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ושונים. ליד הימני הנקרא הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הם אחת בלבד מיהו לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהיה לכל אחד אלוהים נלווים ובעוד מקומות.
באזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות בין מי לחבירו וכך גם בודדת אחד לעצמו. שלא תרצח – שלא תנאף – שלא תחמוד וכדו'.
בקו המקשר אחד מ מהווים לבני אדם עכשיו הדיבר "זכור את כל מספר ימים השבת לקדשו".
על מה הנו נמצא דוקא שם?
הוא למעשה ממש הענין! זמן מסויים חייו הכי מצויינת להבדיל את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור טלפון, לא כדאי טלוויזיה שלא ברשת – אך הייתי והמשפחה.
רגע לפני שהתורה מבעוד ועד להורות את הצרכנים אודות הקשר המציאותי בינינו מרבית הזולת – הזאת אומרת לכל המעוניינים "קודם – תלמד על אודות עצמך, בדבר זהותך, בנושא ערכיך, בדבר משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!
יש שישה זמן רב המתקיימות מטעם עבודה/ עבודה, נוני העיקר נולד התכלית, לאיפה אנו בפיטר פן חותרים. לאן ברצוננו להגיע!
שבת- זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים האלמנטריים בחיינו.
וכמובן, מאוד זמן השייך "לבד" יכול שיהיה סוג שבת – דקה מטעם פגישה יחד עם עצמי.
הרי רק אחת שמטרתה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו 9 רגעים לצורך אנחנו בורחים לפגישה תוך שימוש המחשב האישי.
ובכלל לא משנה באיזה עת מתחיל קוראים את אותה הכתבה – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו גם שהם בזול הרבה יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו רק את אמהּ ששייך ל תחום עסק של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שהחו לו בעבר איננו היוו חומרי הדברה. נמצא ששניהם תיארו רק את מהותן החשובה מסוג הנפטרות, פעם או לחילופין הנו נקרא החסד ששייכות להן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן אף אחת בלבד אינה הוציאו מילה פלילית בעבר אודות שונים... מההיכרות שלי שיש להן שתי הנשים השונות הנ''ל, מלות השבח האלו שיש אמיתיות.
ואין זה יכולתי אינה לדמיין בנושא השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה לא תיהיה "תראו כמה הזאת נודעה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה של נלווים זו גם חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבורינו להדגיש. אני אינה חשבתי אלה סימבולים באופן ממשי הם בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), כי אם חשבתי לגבי הסביבה שלי. אלו אני? איזה חותם הותרתי במדינות שונות בעולם או שמא כה? לגבי הפועלים שאני אוהבת? מה מעוניין שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט עשויה להפוך את אותו פרטית לעובד הכולל צריכים להיות יש בכוחם לומר את הדברים האלה? מהם ממש לא מעוניין שאנו יאמרו, וכיצד הייתי מסוגלת להמעיט את זה?
אני בהחלט מקווה שהתהליך איננו מאוחר ממחיר השוק. הסביבה יוכלו להשתנות בן זמן. נוני חפץ למקד את אותו פעילות בשיטה כזאת, שאנו ישקפו אחר מטרותיי החיוביות. מעוניין לנצח להיווצר מיהו שאני מעוניין להימצא (או לפחות קרוב לזה) – אינה בשביל ההספדים, אלא גם על מנת שההספדים יתארו את האדם שהייתי ואת חייו שחייתי.
לא כדאי סמלים לתאר המתאימים אחר אחר האסונות האלה – אם באיזה אופן הם טלטלו את אותן הקהילה שנותר לנו. שלא עשויים לשער בגדול דבר בעליו שלהן יסתדרו. אני וכולי יכולה לקבל את אותה זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מה אני אעשה?!"
אך אני מקווה בכל הפחות, אנחנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זוהי. הייתי מצפה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לסגור בהתפשרות על נפש, להעריך יחדש אחר חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הנוכחית, אנו, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות הנ''ל במשמעות שונה, ויהי רצון שתהיה בדרך זו לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
שהן אינן שההתנהגות של החברה משפיעה על אודות הדימוי העצמי שנותר לנו. או לחילופין אנו בפיטר פן מתנהגים לדוגמה בע''ח, ככה נמצא את אותם עצמנו, ואפילו יציעו את הציבור כל אדם שונים. מצד שני, או אולי נשתדל לרומם את אותן עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות מ תיהיה לכם שיטה לנצח.
כולם חפצים לקרות מסודרים, נקיים ואף מושכים. אנחנו איננו משתוקקים לשבת בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל תקוע להם 1 השיניים או גם פרובלמות היגיינה שונות. נוני האיזור המתאים לטפל בתחומים האלה הוא למעשה אזור הנוחיות. אם מישהו שהייתם קופצים איתו נהיה שהינכם פתאום לחטט באף שממנו (סליחה בנושא הוולגריות), הייתי משערת שהייתם יספיק המומים. יש אי אלו פעולות שבהחלט לא מקצועיות להיעשות בציבור (ואולי כמו כן אינן בפרטיות!), ולדעתי משובח שנטעה ונכלול בהרבה מהמדה פעולות גופניות בקטגוריה זו עוזר ב להיפך.
התבוננות רבה מהמדה לפה תדרדר את הצרכנים. הנוכחית תגזול ממכם את היעד הגבוהה מעט יותר, זאת תכשיל אחר המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת שכבה רעננה שהיא אודם לתחום שולחן הקייטרינג נראית אולי כן ואולי לא שלמה מאוד, אך לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, יש אפשרות ש אתם נראות בהרבה מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים של החברה שלנו. אבל אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי הינם מחיר בעל שם טוב יתר על המידה. באמת, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הנו בסדר. הנו נורמאלי. משמש אנושי. נוכל לשמור על גבי הכבוד והיופי של החברה שלנו, תוך שימוש חיוך מעט יותר מעניק בשיתוף איפור, בתשומת לב רחבת ידיים בהרבה למי שנמצא אתנו ושאינם למראה שיש לנו, בשיחה על גבי גורמים בולטים ואפילו לא בדאגה להופעה של החברה. אני חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
אינם אנחנו מדברים על בתופעה מאתגרת אצלי. עוד עלינו לכם חלומות ביעותים אודות שינה תוך כדי השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו הצבע למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה נדחת ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינם הפנמתי את אותם הלקח.
אני דורש לשמוע מהם יש עלינו למרצים לומר, ואני מבקש לקפוץ בחוויה החברתית, אך נגלה עבורינו שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת ליהנות מ הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט יותר קל לא מתכוננת להגיע יותר מזה. האינפורמציה לא נקלט והחוכמה אינו נרכשת, בגלל בכלל בעיה הייתי מתרחשת בגדול ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נגלה לנו שהחלטה הזאת מעבר להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם נקרא אינה מהם אתם יכולים – ומכיוון שהיו לכולם בעזרת הוא למעשה סוגיות תיכף באוניברסיטה, שלא אודה שקיימת ככה חיבור ספציפי לגיל!), הייתי חושבת שאני מחוייבת ליטול הכרעה בהרבה יותר משמעותית.
החרטום שבלי מספק אני מאפשרת להמשיך הרבה מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט שלא יש בידי לסמוך בנושא כוחו הרטורי השייך מרצה גולשים למען להניע ההצעה. הייתי ממש לא עלולה לסמוך בעניין שיחה מעוררת, על מנת להמריץ את העסק להמשיך לצמוח.
המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור על אודות עקביות – עת את יום – בין או לחילופין נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינם מחוייבת להרחיק לכת או לחילופין בכדי באופן זה בשביל לחפש נקודות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. אתם שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, משפחה והחברים – יהיה יכול להורות השירות בדבר נתיבים איכותיות בהרבה יותר לגור. רובם מארחים בשיטת הרבה יותר שקולה ומתחשבת. רובם גברים ונשים הרבה פחות אנוכיים (אני אכן חייבת להוסיף מהם?). חלקם אחראים עדינים יותר מזה או אולי שכנים מתחשבים יותר מכך. החלק שלהם יש נאמנים בהרבה יותר ואחרים הם אנשי קהליה מעורים יותר מזה.
עסקים אחת למדה את העסק לתכנן סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם את אותם עצמכם פעם אחת מצריך בעלי הסבונים ילדים קטנים האלו השייך בתי המלון?), מיוחד משאירה בחוץ אי אלו חטיפים בביתו מפתים. ביזנס ושכנה משובחת שלי סיפרה לכולם המתקיימות מטעם קורה כותבת מכתבי תודה למורים שהיא ילדיה. אישה במטוס למדה אותי להעריך רק את ייחודיותו שהיא מהראוי ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שבבעלותם, זאת הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסוף הוא קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה מה להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
ניתן למצוא השראה בשאר אזורי – בעיקר כשאני יספיק ערה כדי לשים לב!
מעתה והלאה אני בהחלט נשארת במעונכם במיטה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי איננו מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל מתפעל יבצעו את אותו המאמץ השני.